שילוח ימי בינלאומי הדרך הנפוצה ביותר שהיום מובילים בה סחורה כ-12.3 מילארד טון סחורה בשנה. בגלל העלות הנמוכה של השילוח לעומת שילוח יבשתי או אווירי העלות של שילוח ימי מאוד נמוך.
הובלת סחורות הנתיב ימי, הוא מאפשר לנו לבצע לבצע משלוח מחלקים קטנים עד ספינות מלאות במאות ואלפי טון ציוד. נהוג בעולם של ההובלה הימית לסווג את המטענים בשתי סוגי משלוחים.
FCL – מכולה שמלאה רק במשלוח של בן אדם אחד, שתופס מכולה שלמה.
LCL – מכולה חלקית, מכולה אחת שהמטען שלה שייך למספר "בעלים".
בחירה בין FCL ל-LCL תלויה בנפח ובמשקל המטען: משלוח FCL יעיל למשלוחים גדולים שמצדיקים מכולה מלאה, בעוד LCL מיועד למטענים קטנים יותר שלא ממלאים מכולה שלמה.
ההיתרון הישיר שאתה מרגיש אותו בתור מי שצורך את השירות של הובלה ימית, זה העלות הנמוכה פר קילו. אתה מסוגל להעמיס כל סחורה בכל גודל ומשקל לעומת השילוח האווירי שמגביל אותך לגודל ולמשקל. אם המלאי הקיים יכול לגשר על פער האספקה של מספר שבועות, או כשהסחורה אינה מתכלה או עונתית באופן המחייב הגעה מהירה, הים הוא אופציה כדאית. לעומת זאת, להזמנות בהולות (חלקי חילוף לעצירת קו ייצור, למשל, או חידוש מלאי מיידי עקב ביקוש בלתי צפוי) אנחנו נעדיף שילוח אווירי. מקרים רבים, ההובלה הימית משמשת כברירת מחדל, וההובלה האווירית נשמרת רק למצבי חירום או לשילוח תוספות דחופות לצד המשלוח הימי העיקרי.
אך החיסרון הגדול ביותר של שילוח ימי מעבר לזמני אספקה גבוהים מאוד, אם זה ההקשר של עיכובים שלא בשליטתנו אם זה תנאי מזג אוויר או חסימות נתיבים השבתת נמלים שעשויים לגרום לשיבושים בהפלגות, ובתקופות לסיכום, בוחרים בשילוח ימי כאשר משקל ונפח המטען גדולים, לוח הזמנים גמיש, והחיסכון בעלות גובר על הצורך במהירות תוך התחשבות במאפייני הסחורה ובתנאי הנמלים. החלטה מאוזנת כזו, בגלל זה נדרש איש מקצוע שמכיר את הנתיבי השייט ואת הזמני הגעה האמיתיים לא אלו שמתוערכים הוא יבוא אותך למיצוי היתרונות הלוגיסטיים והכלכליים של הובלה ימית בצורה אופטימלית.
בתור בעל עסק אתה תמיד תעדיף להוריד עלויות. ופה גם נמצא ההיתרון הגדול ביותר של שילוח ימי העלות הנמוכה. אך מתי שילוח ימי לא מתאים? כאשר אתה חייב מנשלוח מהיר מאוד וכאשר אתה מוביל מוצרים זעירים כמו חלקים אלקטרונים וחלקי חילוף ומכתבים. בנוסף כאשר אתה מוביל מוצרים רגישים בדרך כלל נמליץ על שילוח אווירי כמו מזון עם חיי מדף קצרים, תרופות וציוד רפואי.
אך בכל מקרה אחר, נעדיף על שילוח ימי בגלל העלות יחידה הנמוך והיכולת להקיפי מטען גדולים.
כאשר אתה מוביל בים אתה מאפשר לעצמך להעמיס אלפי טונות של סחורה על אונייה אחת, מה שמוריד עלויות תפעול גם לנמל גם לספינה וגם לך. זה מה שהופך אותו לאופציה מועדפת עבור מטענים גדולים או כבדים. בנוסף, היכולת לשנע כמויות גדולות בבת אחת מעניקה לים יתרון של יתרון לגודל.
מגיע החיסרון הכי גדול של ההובלה הימית, זה המחזורי ההובלה האיטיים יותר של השילוח הימי (שנמדדים בשבועות) לעומת אווירי (ימים).
זמני ההובלה בשילוח ימי ארוכים משמעותית מאלו שבשילוח אווירי, ויש לתאם ציפיות בהתאם למציאות. בעוד חבילה אווירית יכולה להגיע מסין לישראל בתוך 3–7 ימים, מטען ימי יעשה מסלול דומה בכ-4–6 שבועות בממוצע. לדוגמה, הפלגה מנמל במזרח אסיה (כגון שנגחאי) לנמל חיפה אורכת בדרך כלל כחודש (30–40 יום) בתנאים רגילים. בנוסף נדרש להוסיף את זמן התפעול בקרקע איסוף המטען מהספק והעברתו לנמל המוצא, זמני המתנה לעלייה לאונייה (שלעיתים מפליגה אחת לשבוע בקו מסוים), וכן פריקת המכולה בנמל היעד, שחרור ממכס והובלה יבשתית לפתח המחסן. כל השלבים הנלווים הללו יכולים להוסיף ימים ואף שבועות לזמן הכולל “מדלת לדלת”. לכן, יבואן צריך לצפות למחזורי אספקה של חודשים, לא ימים.
חשוב גם להבין ש"זמן ההפלגה" המוצהר על ידי חברת הספנות הוא זמן משוער לתנועה מנמל לנמל, אך בפועל ייתכנו עיכובים בלתי צפויים. גורמים כמו מזג אוויר סוער (ים סוער המאט את מהירות האונייה), פקקי תנועה בנמלי ביניים, ועיכובים בפריקה עקב עומס או שביתה בנמל היעד – כולם עלולים להאריך את משך המסע בפועל.
העלות של שילוח ימי הוא דומה למחירי כרטיסי טיסה המחיר דינמי ומשתנה, לפעמים יורד ולפעמים עולה ע"פ זמינות האוניה וכמה היא קרובה להפלגה. אך העלות בפועל מורכבת ממספר משתנים שחובה להבין, עלות הובלה בסיסית זה תעריף למכולה שהוא קבוע עבור השכרת מכולת 20ft או 40ft בקו ספציפי. אך אם זה שירות LCL המחיר הוא ע"פ נפח/משקל זה מחיר משתנה ע"פ הזמניות מקום במכולות.
והמחיר של הובלה ימית משתנה על פי עונתיות והביקוש.
הטווח מחירים הוא ידוע בין 3,000$ עד 7,500$ למכולה מלאה FCL מכולת 40ft, עבור מכולה מאסיה.
במשלוח LCL אתה משלם ע"פ מטר מעוקב שהמחיר שלו נע בין 110$ עד 180$.
בגלל התנודתיות הזו במחירים חשוב שיהיה לך משלח ששומר על האינטרסים שלך אחד שיודע לשמור על האינטרס שלך מול חברת הספנות.
הדבר שאתה כבר יכול לעשות כדי להוזיל עלויות כבר במשלוח הבא שלך, זה בחירת Incoterms (תנאי מכר) מתאימים, מעבר מ־CIF ל־FOB כלומר, במקום שהספק ישלם את ההובלה הימית (CIF) ואתה תיהיה אחראי רק על השחרור במכס בישראל. אתם לוקחים שליטה על ההובלה מהנמל ולוקחים משלח שהוא ישמור על האינטרסים שלך (FOB). המעבר הזה מאפשר לכם לנהל ולתמרן את עלות השילוח. ספקים פעמים רבות מגלמים במחיר ה-CIF שלהם עלות שילוח גבוהה מהרצוי (ולעיתים אף מרוויחים על ההובלה), בעוד אם תרכשו בתנאי FOB ותסגרו בעצמכם את ההובלה, תוכלו להשיג מחיר נמוך יותר ישירות מול המשלח שלכם.
לקחת משלח מקצועי שידע להימנע מימי שהייה ואחסון, אתם אומנם מקבלים 14 ימי אחסנה ו-4 ימי שהייה בחינם, אך לאחר מכאן כל יום עיכוב יכול להגיע ל-180$. אך הרבה פעמים קורה שיש עיכובים בשחרור הסחורה, גם אם הכל בסדר הטפסים.
בחלק מהסחורות משלח מקצוע ינסה לעשות שחרור מוקדם (Pre-Clearance) כשאפשר, למשל במוצרים שמצריכים אישורים. גם אם הגיע מצב שהסחורה עומדת וידוע שיש עיכובים משלח מקצועי ידע להעביר את הסחורה לבונדד ששם עלויות נמוכות יותר וידע לחסוך לך גם כאשר הסחורה כבר פה.
לסיכום, שילוח ימי יעיל וזול הוא תוצאה של עשייה מקדימה: תכנון, אופטימיזציה, מו"מ ושיתוף פעולה. יבואן בינוני שנוקט בצעדים הנ"ל עשוי לראות חסכון ניכר בעלויות השילוח השנתיות שלו, ולצד זאת להנות משרשרת אספקה חלקה ונטולת הפתעות. אמנם לא נוכל לבטל את זמני ההפלגה או את מרחקי הים, אך בהחלט ניתן לוודא שכל דקה וכסף שמושקעים בתהליך מנוצלים נכון ולא מבוזבזים.
שטר מטען ימי (Bill of Lading) – תעודת הזהות של הסחורה. שטר המטען משמש בו־זמנית כחוזה הובלה, אישור קבלת המטען ומסמך בעלות, ולכן מי שמחזיק במקור שלו נחשב לבעלים החוקי של הסחורה. עיכוב בהגעת שטר המטען, במיוחד בעסקאות CIF, עלול לגרום לעיכובים בשחרור ולעלויות גבוהות של אחסנה והשהיה בנמל.
החשבונית המסחרי – (Commercial Invoice) המפרטת את פרטי העסקה: זהות היבואן והיצואן, תיאור הסחורה, כמויות, מחירים וערך כולל. חשבונית זו משמשת בסיס לחישוב מיסי היבוא – מכס, מע״מ ומס קנייה – ולכן כל אי־דיוק בה עלול לעורר שאלות מצד רשויות המכס ואף לעכב את השחרור. חשוב שהחשבונית תואמת באופן מלא לשטר המטען ולרשימת האריזה.
רשימת האריזה (Packing List) משלימה את התמונה הלוגיסטית, ומפרטת כיצד המטען נארז בפועל: חלוקה לקרטונים או משטחים, משקל, מידות ותכולה של כל יחידה. מסמך זה חיוני לבדיקות מכס, לזיהוי מהיר של הסחורה ולווידוא שהמשלוח התקבל במלואו. חוסר התאמה בין רשימת האריזה לשאר המסמכים נחשב נורת אזהרה עבור המכס.
בנוסף, קיימים מסמכים ואישורים מיוחדים בהתאם לסוג הטובין: תעודת מקור לצורך קבלת פטור או הפחתת מכס בהסכמי סחר, תעודת ביטוח למשלוחים מבוטחים, ורישיונות רגולטוריים ממשרדי ממשלה שונים למוצרים מפוקחים. ללא צירוף כל האישורים הנדרשים בעת הגשת רשימון היבוא – לא ניתן לשחרר את המטען.
בשורה התחתונה, דיוק, התאמה ותזמון נכון של מסמכי היבוא הם ההבדל בין שחרור חלק ומהיר לבין עיכובים יקרים בנמל. ניהול נכון של המסמכים מראש הוא חלק בלתי נפרד מיבוא ימי חכם ומקצועי.
מוריס רפאל פועלת מאז 1932,
אנחנו מהחברות הראשונות בישראל שעיצבו בפועל את תחום השילוח ועמילות המכס.
עוד בתקופה שבה ספרי המכס הובאו לארץ פיזית ונבנו כאן מאפס.
הניסיון הזה לא מתבטא בסיסמאות,
אלא ביכולת לנהל שילוח ימי כהליך מורכב להבין רגולציה לפני שהיא פוגשת את הנמל, לצפות עומסים ועיכובים לפני שהם קורים.
היחודיות שלנו זה היכולת שלנו לתת לכל לקוח איש קשר מקצועי אחד שמחזיק את כל שרשרת האספקה מקצה לקצה. עבור יבואנים בינוניים ותעשיינים, זה ההבדל בין שילוח שעובד לבין שילוח שמפתיע
אם שילוח ימי הוא חלק מהפעילות שלך או עומד להפוך לכזה,
ההחלטה הנכונה מתחילה בבדיקה ולא בהזמנה.
שיחה מקצועית, מעבר על מבנה המשלוחים, תנאי הסחר והסיכונים, יכולה לחסוך כסף, זמן ובעיקר תקלות מיותרות.
לפני שמכולה יוצאת לדרך, נכון לעצור וליצור איתנו קשר.
